תשלום פיצויי פיטורין

מדי שנה, אינספור אנשים מסיימים את עבודתם במקום מסוים, לעיתים לא ביוזמתם. על פי החוק, ובהנחה שהם עבדו במקום זה פרק זמן מינימלי, זכאים הם לתשלום פיצויי פיטורין. בפועל, מעסיקים רבים אינם מקפידים על כך, בלשון המעטה. מהם מאפייני הפיצויים? מתי מקבלים אותם? ומה עושים במידה ולא? אנחנו ננסה לענות על שאלות חשובות אלה.

המאפיינים של פיצויי הפיטורין

על פי דיני העבודה בישראל, פיצויי פיטורין זכאי לקבל כל עובד אשר היה מועסק במקום מסוים שנה לפחות, ואשר העסקתו הסתיימה ביוזמתו של המעביד, כלומר, בפיטורין. למרבה הצער, במקרים רבים זוהי אוטופיה ותו לא: מעסיקים רבים מבצעים באופן שיטתי הלנה של שכר העובדים שלהם, ומבטלים את הענקת הפיצויים מסיבות שונות ומשונות: כתב ויתור, שינוי הסיבות לפיטורים וכן הלאה.

מעבר לפרק הזמן הדרוש לצורך קבלת הפיצויים, חיוני גם כי יוכח שהיו בין הצדדים יחסי עובד מעביד (עצמאיים, מטבע הדברים, אינם זכאים לפיצויי פיטורין). סוגיה זו אמורה להיות כלולה בחוזה ההעסקה שבין המעסיק לעובד. שכירים שאינם חותמים על כך, לכן, עלולים להיפגע בצורה מהותית.

לעיתים, גם התפטרות מאפשרת קבלת פיצויים

חשוב להדגיש, אם כן, כי במרבית המקרים הפיצויים יינתנו רק כאשר המקרה הוא של פיטורין. מה שרבים לא יודעים הוא שבמצבים מסוימים, גם התפטרות תאפשר לקבל אותם. כך, למשל, התפטרות לאחר לידה, מצב רפואי מסוים או מעבר דירה, עשויה בהחלט להקנות את כספי הפיצויים החיוניים.

כך מחושב הסכום

ברמה הכללית ביותר, סכום פיצויי הפיטורין נקבע על פי הכפלה של מספר שנות העבודה של העובד בגובה המשכורת האחרונה שלו. עם זאת, לעיתים החישוב הופך למסובך מעט יותר: החוק מגדיר "נוסחה" שונה לחישוב הפיצויים על פי אופן ההעסקה של העובד (שכר שעתי, חודשי או קבלני), השינויים במשכורתו לאורך הזמן וכן הלאה.

כך, למשל, נקבע כי עובד בשכר שעתי יזכה לתשלום על פי ממוצע השעות בשנה האחרונה, בהכפלת השכר השעתי האחרון שקיבל. מן העבר השני, לעובד אשר משרתו שונתה מחלקית למלאה יחושב נפרד של כל תקופה, וקבלת פיצוי יחסי עבורן. וכמובן שניתן למצוא עוד דוגמאות רבות.

ניתן לראות כי בתשלום הפיצויים נכללות סוגיות דוגמת שכר היסוד, תוספות שונות (ותק, משפחה וכו') וכן עמלות. מן העבר השני, לא ייכנסו לתוך הנוסחה בונוסים קולקטיביים שניתנו במקום עבודה, תשלומים על שעות נוספות, דמי אחזקת רכב, דמי הבראה ושאר מרכיבים.

מועד קבלת הפיצויי

החוק מגדיר כי הפיצויים לעובד יינתנו לרוב ביום שבו מופסקים יחסי העבודה בין שני הצדדים. ניתן להרחיב מועד זה באמצעות צו מיוחד, או כאשר המדובר הוא בהסכם קיבוצי. במקרים מסוימים, קבלת הפיצויים מותנית בביצוע צעד מסוים מצד העובד, דוגמת מילוי טפסים.

במצב הזה, הרי שהיום שבו סיים הוא לעשות את הפעולה הזו הוא שיוגדר כיום קבלת הפיצויים. חריגה של למעלה משבועיים מצד המעסיק, יש לציין, מהווה עבירה על החוק, והיא כרוכה בתשלום הפרשי הצמדה בגין הלנה לעובד.

מה עושים כשמתבצעת הלנה?

על הנייר, המצב נראה פשוט. הבעיה היא שבפועל, מעסיקים רבים אינם ששים להעניק לעובדים שלהם את פיצויי הפיטורין המיוחלים. כשזה קורה, מומלץ מאד למפוטר ליצור קשר במהרה עם גורם מקצועי, דוגמת עורך דין דיני עבודה מומחה לנושאי פיצויי פיטורין. מקרים מסוג זה מגיעים לא פעם לכותלי בית המשפט, וייעוץ וליווי מקיפים חיוניים בדרך להצלחה.