העסקת עובדים זרים

מספרם בישראל עולה מדי שנה, והם מהווים כוח עבודה זול ומיומן. הכוונה, כמובן, היא לעובדים הזרים למיניהם. דומה כי העסקת עובדים זרים הפכה עם הזמן לנורמה של ממש. יש לזכור, בהקשר הזה, כי החוק בישראל מגדיר תנאים מסוימים שיש לעמוד בהם כדי לבצע העסקה מסוג זה, וכן חובות כלפי העובדים.

ההגדרה של עובד זר

ראשית, על מנת למנוע אי הבנות, חשוב להבין כי עובד זר, בהתאם לדיני העבודה, מוגדר כאדם העובר למדינה אשר אינו תושב או אזרח שלה, במטרה למצוא פרנסה. המעבר הזה יכול להיות זמני או קבוע, ולרוב נועד לשיפור מצבו הכלכלי.

בישראל, עלה מספרם של העובדים הזרים החל מתקופת האינתיפאדה הראשונה והסגר על השטחים, אי שם בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת. מאז עלה מספרם, כך שכיום הוא עומד על מאות אלפים. המאפיינים, עם זאת, דומים במקרים רבים: הם נחשבים לכוח עבודה "זול", בעיני מעסיקים רבים, ועובדים לרוב במקצועות שאינם נחשבים ל"אהודים" במגזר הישראלי.

כל עובד זקוק לאשרה

לא צריך להיות מעורה יתר על המידה בחדשות כדי לדעת שעובדים זרים נחלקים לשניים: כאלה שמחזיקים באשרה, לעומת אלה שעושים זאת באופן בלתי חוקי. היתר העבודה והאשרה, אם כן, מוטבעים כבר בדרכון העובד הזר. אדם המעסיק עובדים ללא היתרים אלה עובר למעשה על החוק, ומסתכן בקנס כספי, מאסר או סגירת העסק שלו.

מדי שנה, מגדירה מדינת ישראל את כמות אשרות השהייה וההעסקה שהיא תעניק, על פי הביקוש להם. אשרות אלה ניתנות על ידי שר הפנים, והן לרוב לפרק זמן מוגבל. לאחר מכן, עומדת בפני העובד (או המעסיק שלו) האפשרות לבקש הארכה של האשרה. לקריאה נוספת על מגוון סוגי ויזות עבודה בישראל.

הסדר הכבילה ומאפייניו

בעבר, כל עובד זר יכל להיות מועסק רק על ידי הגורם ש"הזמין" אותו ארצה. נאסר עליו לעבוד בעבודה אחרת, או להחליף מעסיק -הפרה של אלה הביאה לשלילת מעמדו החוקי. ב-2006, בעקבות בג''ץ מטעמו של ארגון קו לעובד, נקבע כי הסדר זה אינו חוקי, וכי הוא פוגע בזכויות הבסיסיות של העובד.

בהמשך לכך, פורסם ה"זכותון לעובד הזר" מטעם משרד התמ''ת. במסגרתו, הוגדר כי עובד רשאי להחליף מעסיק, אך בתנאי שהוא מודיע על כך לרשויות. מן העבר השני, נאסר עליו לעבוד במקצוע אחר מאשר זה שביצע בתחילת העבודה שלו בישראל.

התנאים להעסקת עובדים זרים

מבחינתו של המעסיק, הרי שהעסקת עובד זר מעבירה אותו לשדה משחק עם חוקים שונים לחלוטין. עם השנים, נקבעו תנאי העסקה של עובדים זרים בישראל, וזאת כדי למנוע ניצול לרעה שלהם. בין השאר, נקבע כי קיימת חובה להעסיק אותם באמצעות חוזה עבודה כתוב, שיירשם בשפה שהם מבינים.

חוק הביטוח הממלכתי אינו חל, כמובן, על עובדים זרים. המשמעות של כך עבור המעסיק היא שעליו להעניק לו ביטוח רפואי, שבתוכו סל השירותים שנקבע על ידי משרד הבריאות. באפשרות המעסיק לנכות ממשכורתו של העובד את הוצאות אלה. באותו אופן, על המעסיק לספק לעובד תנאי מגורים הולמים- וגם כאן, הוא יכול לעשות זאת בכפוף לניכוי סכום מסוים מהמשכורת שלו.

טרם קבלת העובד לעבודה, המעסיק חייב לקבל אישור רפואי בתוקף, אשר מעיד כי לעובד אין מחלה מדבקת מכל סוג. נדרש ממנו גם לדווח לשירות התעסוקה על השכר הניתן לו. במקרים מסוימים, הוא יידרש לשלם אגרה בעבור העסקת העובד הזר.