מדריך חיפוש עבודה בישראל
הנך נמצא כאן:
»

זכויות מחפשי עבודה

נכתב על ידי חברי תנועת דרור ישראל לקידום זכויות העובדים בישראל

מדינת ישראל לדורותיה מנסה להסדיר את מערכות היחסים שבין המעסיקים לעובדים באמצעות חוקי עבודה, והדבר הכרחי לשם התנהלות תקינה ויעילה. למדינה יש אינטרס להקמת חברות ומפעלים רבים ככל האפשר, ולאפשר להם עשיית רווחים מהם ייגבו מיסים לקופתה. המדינה עצמה על שלוחותיה וחברות הסמך שלה הינה המעסיקה הגדולה ביותר של תושבי ישראל. יש צורך לדאוג לנושאים כמו: זכויות עובדים, לתשלומי שכר ולתשלומים סוציאליים נלווים הוגנים. לתנאי תעסוקה הולמים במקומות העבודה ולעוד שורה של דברים הכרחיים. כל אלו הם, בסופו של דבר, גם אינטרסים של המעסיקים. בין היתר, יש צורך להסדיר את נושא הקבלה לעבודה, ולשם כך נחקק חוק ב 30 לינואר 2015. חוק זה קובע את תנאי מסירת המידע למועמד.

חוק מסירת מידע למועמד לעבודה

ביסוד החוק עומדת התובנה כי המועמד להעסקה הוא, לרוב, הצד החלש בהתקשרות והוא זה אשר מבקש להתקבל לעבודה אצל המעסיק בעל היכולות. קבלת עבודה היא אחד הצרכים הבסיסיים אצל כל אחד והיא נועדה לצורך פרנסה, להגשמה עצמית, לסיפוק, לשדרוג מעמד חברתי ועוד. מועמדים רבים מוצאים עצמם במצב קשה וכמעט בלתי אפשרי בעת חיפוש עבודה כאשר מצד אחד הם זקוקים נואשות למשרה הנחשקת, ומאידך, אינם מקבלים תשובה או מידע על תהליך המיון שמתבצע. רבים מגישים מועמדות למספר מקומות. ולרוב, יש מקום מועדף אליו הם רוצים להגיע, אבל צריכים לתת תשובה למקום אחר שכן קיבלם לעבודה. במקרים בהם התשובה מתמהמהת הם אינם יודעים מה הסיבה לכך ומתלבטים אם להגיש מועמדויות נוספות.

מי מחוייב לחוק?

אצל מעסיקים רבים הדברים מורכבים לא פחות אבל מסיבות אחרות. בגופים גדולים תהליך קבלת ההחלטות ארוך ולעיתים, קשור במבדקים, באישורים ביטחוניים, בקבלת תשובות ממכוני הערכה וכדומה. יש התלבטויות רבות וכל דבר כזה משפיע גם על לוח הזמנים. המחוקק מתחשב בפרמטרים רבים, ולכן, קבע שהחוק יחול רק במקרים מסוימים:

  • למעסיק יש יותר מ 25 עובדים.
  • המועמד התחיל בתהליך מיון מסודר שכולל ראיונות עבודה ומבדקים.
  • משך העבודה עולה על 30 ימים.
  • העבודה המוצעת אינה בענף ההסעדה.
  • חובת המעסיק להודיע תוך 14 יום מרגע שהמשרה המבוקשת אוישה על ידי מתמודד אחר.
  • חובה המעסיק למסור מידע תוך חודשיים מרגע תחילת התהליך המיון על התקדמותו.

תוכן ההודעה שצריכה להימסר

ההודעה חייבת לכלול את שם המעסיק, שם המועמד לעבודה, תאריך התחלת המיון, שם הגורם שעורך את המיון (אם אינו המעסיק), התפקיד או המשרה לגביהם נערך המיון, שמו של השולח מטעם המעסיק ותפקידו.

כל ההודעות חייבות להימסר בכתב או באמצעות תקשורת אלקטרונית או טכנולוגית אחרת.

לכל מועמד יש זכות לתבוע מעסיק אשר לא נהג, לדעתו, על פי הוראות החוק והתביעות הללו מתבררות בבתי הדין לעבודה. המחוקק קבע עונשים על הפרת חוקים אלו והם יכולים להגיע עד לגובה קנס של 14000 שקל. ההחלטה על הענישה נעשית על ידי השופט היושב בדין שמקבל את כל החומר הטוענים והנתבעים. יש לציין כי למרות שהחוק מפרט בצורה מדויקת את נסיבות מסירת המידע יש, לעיתים, מצבים בהם לא ניתן להוכיח כי המעסיק הפר אותו בכוונה תחילה. יועץ משפטי שמכיר את חוקי העבודה ואת בתי הדין לעבודה יכול לייעץ לכל מגיש תביעה. הוא יכול הגיש בשמו את התביעה או לחילופין, להניא אותו מהגשתה. לעתים, מוטב להימנע מהגשת תביעה שתדרוש משאבים כספיים ונפשיים רבים כאשר סיכויי הצלחה מועטים ואינם ברורים.

תמיד כדאי להקדיש אנרגיות ומאמץ לחיפוש עבודה במקום אחר. בכל מקרה, החוק נועד להיטיב עם המועמדים ולהקל עליהם בתהליך קבלת העבודה אבל הוא מסייע בדרכים רבות גם למעסיקים.

שתף תוכן זה עם חבריך!

הטיפים המקצועיים שלנו לכתיבת קורות חיים אטרקטיביים ורלוונטיים.

קרא עוד

כל מה שאתה צריך לדעת כדי להתכונן לקראת ראיון העבודה.

קרא עוד

כיצד למקסם את מאמצי חיפוש העבודה בעזרת חברות השמה.

קרא עוד