מדריך חיפוש עבודה בישראל
הנך נמצא כאן:
»
»

חוק הגנת השכר

ב-1958, נכנס לתוקפו בישראל חוק שעתיד להשפיע רבות על עולם התעסוקה. חוק הגנת השכר, אשר נועד להסדיר את מעמדם של השכירים במשק העבודה, כולל בתוכו סעיפים חשובים רבים, הנוגעים (כמעט) לכל אחד מאיתנו. במידה ואתם אכן נמנים על קבוצת עובדים זו, חשוב מאד שתמשיכו לקרוא על החוק החשוב הזה, שלמרבה הצער- לא כולם מקפידים לקיים.

על חוק הגנת השכר

מטרתו של חוק הגנת השכר, אם כן, היא לקבוע סטנדרטיים חוקתיים של תשלום לעובדים שכירים, והוא מחייב את אוכלוסיית המעסיקים. הוא כולל בתוכו סעיפים ותתי סעיפים רבים, אשר נוגעים להיבטים חשובים דוגמת האופנים בהם ניתן לשלם את השכר, ניכויים שאפשר לעשות ממנו, הגבלת הסכומים שיכול המעסיק לעקל ממשכורת העובד, המועדים האחרונים לתשלומי המשכורת וכן הלאה.

החוק, אם כן, דורש חובות מסוימות מהמעסיקים. היבט חשוב אחר בחוק, אשר מפורט בסעיף 24 שלו, הוא חובת המעסיק להעניק לעובד שלו תלוש שכר, אשר מפרט בדיוק את גובה המשכורת, שעות העבודה, הניכויים וכן הלאה. כמו כן, נדרש ממנו גם לנהל פנקסי שכר.

חשיבותו של חוזה העבודה

יש לציין כי הבסיס לכל אלה, כמובן, הוא חוזה העבודה אשר נחתם בין המעסיק לעובד שלו, והוא כולל את חתימתם של שניהם. תנאי העבודה, כמו גם סוגיות אחרות הנוגעות לה, חייבים להיות מפורטים בהסכם ולהיקרא על ידי שני הצדדים - או שנכנסים לעולם שבו החוקים ברורים הרבה פחות, ופגיעה בעובד אפשרית בהחלט.

2009: תיקון החוק

בתחילת שנת 2009 נכנס לתוקף רשמי בישראל התיקון לחוק הגנת השכר. בין הסוגיות אשר נכללו בו, אפשר למנות את הרחבת חובת הפירוט אשר ייכלל בתשלומי השכר השונים. בהמשך לכך, התיקון אף מגדיר בדיוק אילו השלכות טומנת בחובה הפרה של החוק: לדוגמא, קנס כספי נכבד או מאסר של המעסיק.

המטרה: שיפור מעמד השכירים

אנחנו קוראים מפעם לפעם בעיתונים על עובדים אשר זכויותיהם נרמסו באופן שיטתי על ידי המעביד, בין אם בידיעתו ובין אם לא. במידה רבה, הרי שאחת המטרות העיקריות של החוק היא לאפשר שקיפות מלאה בין העובד למעביד, דבר אשר יקטין במידה ניכרת את הסבירות שאכן תיעשה עבירה מסוג זה על החוק.

כך, למעשה, בא החוק לשפר במידה ניכרת את מעמדם של העובדים השכירים במשק העבודה בישראל, ולמנוע ניצול שלהם, לכאורה או שלא, על מנת לשפר את המאזן הכספי של העסק. גם בישראל של המאה ה-21, קיימים לא מעט גורמים אשר מנסים לנצל את תמימות העובדים- החוק נועד להקטין את התופעה, ולמנוע תופעות דוגמת הלנת שכר או פיצויים שלא כחוק.

החוק לא חל על כולם

חוק הגנת השכר, מטבע הדברים, אינו מתייחס לעובדים עצמאיים אשר מבצעים עבודה מסוימת עבור גורם אחר. גם בין השכירים, ישנה אבחנה שראוי להתייחס אליה: בצד החיובי, יחול החוק על כל עובד שכיר, בין אם עבודתו מחושבת על בסיס חודשי, שעתי או כקיבולת.

מן העבר השני, הרי שהחוק לא מיועד לחוק על עובדים אשר מועסקים במה שמוגדר "משרות אמון", או לחילופין במשרות בהן לא קיים פיקוח מהותי על שעות העבודה שלהם. משרות השטח למיניהן מהוות דוגמא מצוינת להיבט משמעותי זה של החוק.

לקריאה נוספת: חוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958, מאתר משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

שתף תוכן זה עם חבריך!

הטיפים המקצועיים שלנו לכתיבת קורות חיים אטרקטיביים ורלוונטיים.

קרא עוד

כל מה שאתה צריך לדעת כדי להתכונן לקראת ראיון העבודה.

קרא עוד

כיצד למקסם את מאמצי חיפוש העבודה בעזרת חברות השמה.

קרא עוד